משבר הקורונה ושוק הדיור השפעות על רוכשי דירה ראשונה

משבר הקורונה ושוק הדיור השפעות על רוכשי דירה ראשונה

בישראל, עקב הסגר הראשון והשני, עובדים רבים הוצאו לחל”ת, פוטרו מעבודתם ומספר רב של משקי בית נפגע מכך.
מגפת הקורונה פקדה את עולמנו בחורף הקודם, תחילת שנת 2020, עד הגעת המצב ובו החיסון נראה ממשי, הפתרון העיקרי היה סגרים חברתיים וכלכליים על המדינות על מנת לנסות לבלום את התפשטות התחלואה. רוב מדינות העולם וגם ישראל יצא מסבב אחד והמשיכו עם מגבלות על כלכלות העולם.

על רקע הזינוק בשיעור המובטלים עם פרוץ משבר הקורונה ונראה שהפגיעה העיקרית היא בקרב הצעירים, שגילם הממוצע הוא 32.5. בחודש מאי האחרון ניסו לנתח ולבחון את רמת החפיפה שבין השיעור הגבוהה של הצעירים שפוטרו או יצאו לחלת מול הצעירים שרכשו את דירתם הראשונה בשנים האחרונות. במהלך ניתוח ואבחון זה, ניתחו בנוסף את מאפייני האוכלוסייה הצעירה שנפגעה, אשר מונה כ-57 אלף משקי בית ואמדו את נטל החזרת המשכנתא.

איך השפיעה היציאה לחלת על רוכשי דירה ראשונה סקר

לאחר בחינת הממצאים שהתגלו בעבודת אבחון זו, נמצאו מספר ממצאים מעניינים. ראשית, נראה שקיים שיעור של רבע מכלל הצעירים אשר רכשו את דירתם הראשונה בשנים האחרונות לפחות אחד מבני הזוג בחל”ת או מובטל. סה”כ, מתוך כ-240 אלף דירות שנרכשו כדירה ראשונה של צעירים בין השנים 2015 – 2019, כ-57 אלף משקי בית, לפחות אחד מבני הזוג היה בחל”ת או פוטר בחודש מרץ, אפריל. תרשים מספר 1.

שנית, נבדקה ההכנסה הממוצעת למשק בית של רוכשי הדירה הראשונה של משקי בית שאחד או אחת מבני או בנות הזוג יצאו לחל”ת או פוטרו.
בשנת 2019, לפני פרוץ המגפה, ההכנסה של אותם משקי בית עמדה על כ-17 אלף שקל ברוטו לחודש ואפשר לגזור ממוצע זה את שכרם הממוצע של אלו שהוצאו לחלת או פוטרו, עמד על 8,884 שקל ברוטו לחודש.

נמצא הסבר לכך ששכר זה הינו גבוה יחסית בהשוואה לשכרם הממוצע של כלל המושבתים במשק באותה התקופה, אשר עמד על 6,342 שקל. ההסבר העיקרי לכך הוא בעצם התפלגות שנות וותק בעבודה אצל צעירים מול האוכלוסייה הכללית, האוכלוסייה הצעירה מתבטאת במספר שנות ותק נמוך יחסית לעומת האוכלוסייה הכללית.

בטחון כלכלי ודירת מגורים על רקע האבטלה הגואה במשק

עקב היציאה לחל”ת או הפיטורין, אוכלוסיית הצעירים פנתה לביטוח לאומי אשר דאגה לדמי חל”ת. אך, עם כמה שנשמע שיש ביטחון כלכלי בהחלטה זו, בתקופת החל”ת, כולל דמי האבטלה, ירדה הכנסת רוכשי הדירה הראשונה שאחד בני הזוג הושבת בכ-19.6% ממשכורתם הקבועה. במקביל לירידה נראה שיש תלות יחסית גבוהה של משק הבית בשכר של האדם שהיצא לחל”ת או פוטר אצל אנשים שהרוויחו עד 20 אלף שקל בחודש. תרשים מספר 2.

בקרב העובדים שהוצאו לחל”ת או פוטרו, נמצא כי חמשת הענפים בעלי השכיחות היחסית הגבוה ביותר מרכזים ביחד כשליש מסך רוכשי דירה ראשונה שהינם מושבתים. בכל אחד מחמשת ענפים אלו, מכירה קמעונית וסיטונאית למעט כלי רכב, חינוך, שרותי מזון ומשקאות ושירותים אחרים, היה שיעור ההשבתה באותו ענף בחודש אפריל גבוה מ-20%.

בהתבסס על גובה ההחזר של המשכנתא, הממוצע שנאמד עבור מי שזוהי דירתם הראשונה ואחד מראשי משק הבית הושבת, בהינתן מספר משקי הבית של דירה ראשונה שהוצאו לחל”ת מקרב סך רוכשי דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות, 2015 – 2019, ניתן לאמוד את סך ההחזרים החודשי שאמור להיות משולם על ידי משקי בית אלו.
סך זה נאמד ב-223 מיליון שקל.

לסיכום אנחנו יכולים להבין מנתונים אלו שהשפעות משבר הקורונה על רוכשי הדירה הראשונה היו הרבה יותר ממשמעותית, עקב השילוב הפסקת מקורות ההכנסה במגזרים אשר נפגעו מהמשבר והתבססו על תנועת אנשים לצרכי הכנסה יחד עם תשלומי המשכנתא ההולכים וגוברים, הובילו למשבר ידוע מראש אשר היה ניתן להתמודד עמו מראש.

מקור סקופר